The Driven Trilogy by K. Bromberg



סיקור אורח של ריצ'ל קורנפלד

את הטרילוגיה הזאת התחלתי לקרוא בהמלצה של חברה.
הסדרה ממש לא רעה, כמובן שהיו קטעים יותר טובים ופחות טובים אבל מצאתי את עצמי נמשכת לספרים מפרק לפרק.
בסדרה הזו אנו פוגשים את קולטון דונובן, מיליונר צעיר (ובמקרה הזה גם נהג מרוצים) עם שריטות לא קטנות ואת ריילי בחורה צעירה) וכן יחסית בתולית ( שגם העבר שלה לא פשוט שהקשר בניהם מתחיל בפתאומיות ובצורה די הזויה יש לציין כאשר ריילי נופלת לזרועות קולטון אחרי שננעלה בחדר קטן והתקף קלסטרופוביה מתחיל אצלה.
מהשניה הראשונה יש בניהם מתח מיני מורגש מאוד אבל ריילי שרק לפני כמה דקות ראתה את קולטון עם בחורה אחרת לא מוכנה להיות עוד בחורה בשורה ארוכה של בחורות ומנסה להתחמק ממנו אבל קולטון עקשן ומצליח להשיג איתה דייט אחרי שזכה בה דרך מכירה פומבית.
לאט לאט הקשר בניהם מתפתח עם עליות ומורדות, והשילוב של הילדים שריילי תומכת בהם הפכו את הסיפור למשהו קצת יותר אמיתי (דגש על הקצת) מסיפור "סינדלה" ממוצע.
אחד הדברים שמאוד אהבתי בספר זה השילוב של מוזיקה, גם כרקע וגם כדרך ביטוי של הדמויות.
 
הציניות,ההומור,המוזיקה, האהבה, העליות והמורדות והמשיכה החזקה בניהם עשו את הספרים האלה למה שהוא.
אבל... היו יותר מדי דברים דומים לספרים אחרים שכבר קראתי כמו:50  גוונים, קרוספייר ו this man וברוב הספר הדמות של קולטון הייתה דומה לי יותר מדי לגידאון במיוחד עם הכינוי שריילי נותנת לו :ACE  (רק בסוף הטרילוגיה הוא הזכיר לי יותר את ג'סי מ this man 
 הפריעה לי קצת הדמות של ריילי שניסו להפוך אותה לדמות נשית חזקה) ובמקומות מסויימים הצליחו) שעוזבת כשפוגעים בה אבל חוזרת חזרה כדי לספוג שוב אחרי שאומרים לה "סליחה" ולא באמת נפתרה הבעיה.

כמו שאמרתי קולטון מורכב לדעתי מהרבה דמויות אחרות שקראתי אבל יש בו גם משהו אחר שקשה לי להסביר או לתת שם ולראות את השינוי בו לאורך הספר היה מעניין.

בקיצור אהבתי את הסדרה, אבל היו סדרות אחרות שהשפיעו עלי הרבה יותר.
נתתי לסדרה הזאת 4 כוכבים בגלל הדמיון לספרים האחרים והבעיות שהיו לי עם חלק מהדמויות אבל בגלל שהסופרת הכניסה לשם כמה שירים שאני מאוד אוהבת אני מעלה את זה ל 4.5 כוכבים.

הסדרה במלואה -----> Driven


הספר באמזון ----->