עוד רומן אירוטי ישראלי! כן!
למה אני מתרגשת?
כי עם כל אהבתי הרבה לספרים וכיאה לתולעת כמוני שבולעת ספרים במהירות האור, את רוב הספרים שאני קוראת אני קוראת באנגלית. למה? כי את הז’אנר האהוב עליי אי אפשר למצוא בחנויות הספרים. יש איזה טאבו דמיוני שמונע מהספרות הישראלית לייצר ספרים כאלה ואם כבר יש ספרים בסגנון אז הם מתורגמים.
אני מקווה שזו סנונית נוספת לעוד ספרים מאותו הז’אנר.
למה אני מתרגשת?
כי עם כל אהבתי הרבה לספרים וכיאה לתולעת כמוני שבולעת ספרים במהירות האור, את רוב הספרים שאני קוראת אני קוראת באנגלית. למה? כי את הז’אנר האהוב עליי אי אפשר למצוא בחנויות הספרים. יש איזה טאבו דמיוני שמונע מהספרות הישראלית לייצר ספרים כאלה ואם כבר יש ספרים בסגנון אז הם מתורגמים.
אני מקווה שזו סנונית נוספת לעוד ספרים מאותו הז’אנר.
מהרגע שהתחלתי לקרוא את "הסוד הקטן של יערה כוכבי" לא יכולתי להוריד את הספר מהידיים.
מה אהבתי בספר:
מה אהבתי בספר:
"האם היה זה הבוקר שבו יונתן שכח את הכריך שלו והיא הסירה את משקפי השמש, חייכה ואמרה: "משלוחי אמא בע"מ", והוא צחק ואמר: "הלוואי עליי אמא כזאת", או שמא היה זה היום שבו החמיאה לו על התספורת החדשה, ופתאום משהו במבט שבעיניו השתנה, וכאילו כיוון עליה מישהו זרקור, פשט אודם בלחייה."
גל הצליחה לספר סיפור סוחף שכתוב בצורה יפה וממכרת. כל פרק מתקדם דרך דמות אחרת בסיפור. יש בסיפור הזה הכל- צבא, עלייה, סיפור אהבה, קשרי חברות, פרידה מהורה ובכלל הרבה ישראליות.
וסצינות הסקס… טוב נו, סצינות הסקס… אין לי באמת מילים לתאר אותן. הן פשוט… וואו (פשוט תדמיינו אותי מנופפת עם המניפה כדי להתקרר).
"דן-דן נרכן לנשק אותה. עיניה נעצמו, אצבעותיה השתלבו בשיערו הבהיר, שהיה עוד לח, והיא התמסרה לתחושה, אבל אז הוא עזב את שפתיה ונישק את סנטרה, את צווארה ואת השקע שבבסיסו, את העמק שבין שני שדיה והמשיך לרדת למטה אל טבורה, מכניס לתוכו רגע לשון ואז עוד למטה, למטה."
אפשר להרגיש דרך המילים את ההתאהבות, ההתרגשות והלבטים הרבים שעוברת יערה.
התאהבתי ובכיתי והתרגשתי ונסחפתי. העברתי דף ועוד דף ורק רציתי לדעת מה יופיע בפרק הבא.
התאהבתי ובכיתי והתרגשתי ונסחפתי. העברתי דף ועוד דף ורק רציתי לדעת מה יופיע בפרק הבא.
"אני אומרת, תזרמי עם זה. תבדקי בכל שלב מה את מרגישה. אל תנסי לאלץ את הדברים להיות משהו מסויים או ללכת לכיוון מסויים. פשוט תהיי, תאהבי, תני ללב שלך להגיד לך מה לעשות, פעם אחת בחיים שלך."
אחרי שסיימתי לקרוא (על הקינדל), אמרתי לעצמי "אני חייבת את הספר הזה. בנייר!" אני רוצה עותק אמיתי, עם דפים ודיו.
אז לשמחתי לאחר מסע גיוס בהדסטארט (אתר לגיוס כסף) גל הצליחה לגייס כסף להדפסת הספר שלה והיא מוציאה אותו בהוצאה עצמית.
הספר יהיה זמין החל מהשבוע הראשון של מרץ בחנויות הספרים ובנוס, באתר אינדיבוק שבו אפשר גם לרכוש את העותק הדיגיטלי של הספר.
אז לשמחתי לאחר מסע גיוס בהדסטארט (אתר לגיוס כסף) גל הצליחה לגייס כסף להדפסת הספר שלה והיא מוציאה אותו בהוצאה עצמית.
הספר יהיה זמין החל מהשבוע הראשון של מרץ בחנויות הספרים ובנוס, באתר אינדיבוק שבו אפשר גם לרכוש את העותק הדיגיטלי של הספר.
שאלתי את גל כמה שאלות סקרניות שעלו לי שקראתי את ספרה:
תתארי לי את חווית כתיבת הספר.
מתי עלה הרעיון? כמה זמן לקח לך לכתוב אותו?
מתי עלה הרעיון? כמה זמן לקח לך לכתוב אותו?
“תמיד כתבתי, אבל אף פעם לא הבנתי איך אנשים מסוגלים לכתוב ספר באורך מלא, ואז, יום אחד, עמדתי ודיברתי עם ידיד שלי, והתלוצצתי על רומן כזה, ופתאום זה נכנס בי כמו משאית במאה קמ״ש. הראש שלי לא הפסיק לעבוד שעות. שאלתי את עצמי שאלות: איך קוראים לה? איך קוראים לבעלה? כמה ילדים יש להם? מי החברה הכי טובה שלה? איפה הן הכירו? והתשובות פשוט באו מאליהן. התחלתי לכתוב בכל דקה פנויה וגם באלו שלא היו כל כך פנויות. הרגשתי כאילו אני עושה דאונלואוד מעולם אחר, שאליו נפתח לי צוהר. הייתי חצי בחיים שלי וחצי בחיים שלה. קרה שלא זכרתי אם אני אמרתי משהו או היא אמרה. ככה שנתיים וחצי.”
רומן אירוטי. למה?
“כמו שלא התכוונתי לכתוב ספר, גם לא התכוונתי לכתוב רומן אירוטי. 50 גוונים עוד לא יצא אז, או לפחות אף אחד בארץ לא שמע עליו. הספר פשוט נכתב כך. בכל סיפור אהבה טוב יש גם סקס משובח, רק שכאן, במקום שהמצלמה תכבה כשהגיבור מנשק את הגיבורה, היא ממשיכה לצלם את הכל.”
איזה ז’אנר של ספרים את אוהבת לקרוא?
“אני קוראת כפייתית. אם זה כתוב, אני אקרא את זה. אני קראתי את מילון אבן שושן ואת אנציקלופדיה אביב בילדות, אבל הז׳אנר האהוב עליי ביותר הוא דווקא פנטזיה. יש לי ספריה שלמה משלי של ״התינוקות שלי״, ואני שמחה שהילדות שלי כבר קוראות אנגלית ויכולות אף הן להנות מהם. עכשיו אני קוראת שוב את ״גר בארץ נוכריה״ של היינלין, שקראתי בתור יחדה בעברית, וחשתי צורך עז לקרוא שוב את המקור באנגלית.”
